לע"נ שלמה וישי קרויזר ז"ל
אבני המזבח: ללא מגע ברזל, שלמות. מבנה המזבח: יסוד, סובב, מקום המערכה, קרנות, כבש גדול, כבשים קטנים. מותר להשתמש במלט. אבני המזבח מקרקעית הים או מעומק האדמה.
יחיד וציבור מביאים קורבן עולה, זכר מהבקר, הכבשים או העיזים. הקורבן נשחט
בצפון המזבח. את הדם זורקים על שתי זויות המזבח. הקורבן מוקרב כולו על
המזבח, עם נסכים של סולת, שמן ויין.
מביאים עולת יחיד: גר, נדר או נדבה, עולת ראייה, זב, יולדת, מצורע, נזיר, כהן גדול. עולת דל.
עולת ציבור: תמיד, מוסף שבת, מוסף ראש חודש, מוסף פסח, מוסף עצרת, מוסף ראש
השנה, מוסף יום כיפור, מוסף סוכות, מוסף שמיני עצרת, עומר, שתי הלחם, עולת
העם ביום הכיפורים, פר עבודה זרה, קיץ המזבח.
אשם גזלות. אשם מעילות. אשם שפחה חרופה. אשם מצורע. אשם נזיר שנטמא. אשם תלוי.
איל, כבש, זכר. שחיטה בצפון המזבח. סמיכה. וידוי. שחיטה. קבלת הדם. הולכה. זריקת הדם. אכילת הקרבן בעזרה. זמן אכילת הקרבן.
קרבן חובה. מביאים אותו יחד וציבור. נשחט בצפון המזבח. סמיכה, וידוי,
שחיטה, קבלת הדם, הולכה, נתינת הדם על ארבע קרנות המזבח. את שיירי הדם
שופכים על הייסוד הדרומי. את הבשר הכהנים אוכלים בעזרה ליום ולילה.
המביאים: יחיד- פר כהן משיח, ציבור- פר העלם דבר של ציבור, שעירי עבודה זרה, השעיר לה' ביום כיפור, שותפים- פר כהן גדול ביום כיפור.
חטאת נשיא, חטאת יחיד קבועה, חטאת עולה
ויורד, חטאת עבודה זרה של יחיד, חטאת נזיר טהור, חטאת נזיר שנטמא, חטאת
מצורע, חטאת זב, חטאת יולדת.
פר העלם דבר של ציבור. שעיר עבודה זרה. שעיר יום הכיפורים. שעירי מוסף ראש
חודש ומועדות. קרבן חטאת שבא עם קרבן שתי הלחם. פר כהן משיח.
קרבנות המוסף הם: שני פרים, איל אחד, שבעה כבשים ושעיר עיזים. שתי הלחם: כל
חלה עשוייה מעשרון סולת. מניפים את שתי הלחם עם שני כבשים.
אחרי הקרבת תמיד של שחר מקריבים את מוסף ראש חודש ואחריו מקריבים את מוסף ראש השנה.